לעיתים אנו חושבים שהקשבה לילדינו מחייבת אותנו לא רק להבין אותם, אלא גם לקבל את דעותיהם ואת צורת החשיבה שלהם, ובעצם לתת להם להחליט. חשיבה כזו היא מוטעית. למעשה, הקשבה מאפשרת לנו להכיר טוב יותר את ילדינו, ועל ידי כך לדעת כיצד לדבר עמם על מנת שיקבלו את דעתנו, ובעצם את עקרונותינו החינוכיים.
בגיל הרך, מי שמחליט הוא כמובן ההורה. עם זאת, על מנת להחליט נכון, עלינו לקחת בחשבון את המזג של ילדינו ואת צרכיהם הייחודיים. מזגם של ילדינו הוא מולד, ולכן הוא שונה אצל כל אחד מהם – לכל אחד מזג משלו. ישנם ילדים רגועים יותר מאחרים, יש ילדים שפוחדים יותר או כאלה שמחפשים הרפתקאות. ככל שנכיר את ייחודיותם, נוכל לחנכם טוב יותר לפי מזגם וצרכיהם.
כיצד לגרום לילדינו לדבר על רגשותיהם ולראות בנו כתובת לכך?
עלינו להכיר בכך שמחכה לנו עבודה קשה וארוכת טווח, שהיא זו שבסופו של דבר תישא פרי. כמה עקרונות יסייעו לנו ליצור דיאלוג עם ילדינו:
יש לבחור רגע בו אנו מרגישים רגועים וזמינים, בעלי מוטיבציה להקשבה ולדיאלוג.
יש לזכור שדיאלוג שונה מנאום: כדי לעודד את ילדיכם לדבר, עליכם לשבת עמם, לשחק ולענות לשאלותיהם, גם אם כבר שמעתם אותן בעבר.
נסו להקשיב לילדיכם ולהבין אותם, ואל תמהרו לכפות את דרך חשיבתכם ולהחליט עבורם.
סכמו את דברי ילדיכם וחזרו על תוכן דבריהם ורגשותיהם. לדוגמא: אני מבין שרצית…והרגשת….
תנו לילדיכם להבין שהם יכולים לבחור בין כמה אפשרויות שעליהן החלטתם עבורם.
בהצלחה בהכרות המחודשת עם ילדיכם!